ראשי > רווחה ומחאה > זעקת המקררים

זעקת המקררים

נעמה לוין

כשתאלם תרועת פסטיבלי המזון לראש השנה, אותם ילדים, מבוגרים וקשישים, שהזדעקנו לסייע להם, ימשיכו לסבול ממצוקה הולכת ומחריפה, כי אצלם הרי – "יום יום חג". לא רק בראש השנה או בפסח הם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, אלא כל ימות השנה. אך גם בראש השנה ובפסח, הפתרון אינו תרומת מזון ע"י אזרחים טובי-לב ועמותות המנסות לסתום את החורים שהשאירה אחריה המדינה. אלו, מוערכים וחשובים ככל שיהיו, אינם תחליף למדיניות למיגור הבעיה מהשורש.

חוסר ביטחון תזונתי הוא מצב בו לפרט ולמשפחה אין נגישות סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם וצורכיהם התזונתיים ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים. נגישות זו כוללת את היכולת להשיג מספיק אוכל מזין ובטוח בדרכים מקובלות מבחינה חברתית, כלומר,  ללא הזדקקות לעזרתם של מקורות חירום למזון או בקשת נדבות, גניבה, או חיטוט בפחי האשפה. בעיה חברתית זו, השתרשה בישראל מסוף שנות ה-90, ונמדדה לאחרונה לראשונה ע"י המדינה, בסקר שערך המוסד לביטוח לאומי. סקר זה, מסוף שנת 2011, העלה ממצאים קשים, לפיהם 10.6% מהישראלים חיים בחוסר ביטחון תזונתי עם סממני רעב, ו-8.3% נוספים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי בדרגה פחותה יותר. עוד עלה בסקר, כי כ-73% מהמסתייעים בארגוני המזון באופן אינטנסיבי, מדווחים עדין על חוסר ביטחון תזונתי.

ההחלטה של רה"מ נתניהו ושר הרווחה כחלון מלפני חודשיים, כי ייקבע קוד אתי לחלוקת מזון. היא רק טיפול קוסמטי שמיועד להפחית במקצת את הבושה שבהזדקקות לתרומות, אך אינה מהווה אמצעי למיגור הבעיה מהשורש ושינוי השיטה הכלכלית הקלוקלת מיסודה. כך גם ההכרזה על הקצאת 100 מיליון שקל בשנת 2013, המיועדים ככל הנראה לעמותות שעוסקות בחלוקת מזון ולרכישת תלושי מזון אשר  מסייעת לתקוע יתד בתרבות הצדקה והנדבנות שמאדירה השיטה הקפיטליסטית, ולהמשיך את הפרטת שירותי הרווחה. זאת כמובן תוך התעלמות מן העובדה כי כל קבלה בחסד ותלות באחר מהותן פגיעה בכבוד האדם.

ואכן, רק עברו שבועיים מהחלטה זו, וכבר הכריזו נתניהו ושטייניץ על קיצוץ רוחבי בתקציב משרדי הממשלה, בסך 700 מיליון שקלים, ועל העלאת המע"מ ב-1%. מהלך רגרסיבי זה, לא רק שצפוי להכניס חזרה לקופת המדינה 4 מיליארד ₪, כלומר הרבה יותר מתוספת של 100 מיליון שקלים לביטחון התזונתי, אלא שיפגע בראש ובראשונה בבעלי ההכנסות הנמוכות, ביניהם הסובלים העיקריים מחוסר ביטחון תזונתי. כל זאת כשבד ובד דואג שטייניץ שמס החברות לא יעלה, מס יסף לא יוטל והקלות מס מפליגות יינתנו לחברות כלואות .

במקביל, עלו מחירי הדלק, החשמל, והמים, ואף באמצע אוגוסט התבשרנו על עליית מחיר הלחם. ואם לא די בכך, כבר לפני החג, הועלו גם מחירי מוצרי מזון נוספים – ובשיעור גבוה הרבה יותר מזה של עליית המע"מ (1%) או התייקרות חומרי הגלם (3%-7%). חלק מהמוצרים אף התייקרו בעשרות ומאות אחוזים בהשוואה לחג לפני שנה.

מנגד, מיותר לציין כי הקצבאות הניתנות למי שזקוק לסיוע נמוכות מאוד בהשוואה בינלאומית ורובן לא עלו כבר זמן רב , רוב העובדים כבר מזמן מתקשים להתפרנס בכבוד במשכורת שלא תואמת את יוקר המחייה, לצד העסקה קבלנית המתפשטת כאש בשדה קוצים.  מחקרים קודמים כבר העידו כי עבודה אינה מחלצת מעוני, ואף יותר מכך – נמשכת המגמה של גידול ניכר בחלקן של המשפחות העובדות בכלל האוכלוסייה הענייה. עפ"י דו"ח העוני האחרון, בשנת 2010 כמחצית מהמשפחות מתחת לקו העוני היו משפחות עובדות, ו- 13.2% מכלל המשפחות העובדות היו מצויות מתחת לקו העוני.  גם במחקר לבדיקת מצב הביטחון התזונתי שערך המוסד לביטוח לאומי בסוף שנת 2011, עלה כי 77.4% מכלל המדווחים על חוסר ביטחון תזונתי הינן משפחות עם מפרנס אחד או יותר.

ממשלת נתניהו אינה מתכוונת באמת למגר את בעיית הרעב בישראל, כמו גם להקטין את ממדי העוני והפערים החברתיים בכללותם. יתרה מכך, למרות שישראל נמצאת בקצה העליון של המדינות המפותחות (מדינות הOECD) מבחינת אי השוויון, המדיניות הממשלתית רק מעצימה זאת, ובמקום להשיק תכנית אמיתית ושיטתית להתמודדות עם הבעיה, נתניהו, המחויב בראש ובראשונה לאידיאולוגיה הניאו-ליברלית, משקיע את כספי הציבור בקמפיינים שישכנעו אותנו שיוקר המחייה ירד ויאדירו את פועלו.

אמנם, שר הרווחה כחלון מנסה כביכול לקדם מהלכים לשיפור רווחתן של האוכלוסיות המוחלשות. בתחילת חודש אוגוסט, שנה לאחר שעבר החוק, הכריז כחלון על הקמת מועצה לביטחון תזונתי שתמליץ לממשלה על דרכי פעולה להתמודדות עם הבעיה , וכעת הוא פועל לקידום רפורמה שתקל על מקבלי הקצבאות למצות את זכויותיהם הנלוות לקצבה . אך השר כחלון הוא רק כלי משחק בממשלה הקפיטליסטית והאנטי-חברתית של נתניהו, ואינו יכול לצאת באמת כנגד השיטה.כך למשל, בעקבות שורת הגזירות והקיצוצים האחרונה עדיין לא ידוע אם הסכום שיועד לטיפול בבעיית חוסר הביטחון התזונתי באמת יתקבל במשרד הרווחה בשנת 2013.  גם הרפורמה במוסד לביטוח לאומי לא תפתור את הבעיות המהותיות מהשורש, בניהן גובה הקצבאות שהינו לעג לרש, כפי שכבר הודו בכירים במוסד לביטוח הלאומי. בסקר מצב הביטחון התזונתי של המוסד לביטוח לאומי, נמצא כי קצבאות הבטחת הכנסה אינן מספקות ביטחון תזונתי ל-53% ממקבליהן, ולכן, הדרך היחידה להתמודד עם הבעיה היא להגדיל את הקצבאות!

בעיית חוסר הביטחון התזונתי הינה רק מקרה בוחן אחד, המשקף את כישלונה של האידיאולוגיה הניאו-ליברלית, הדוגלת בשוק חופשי, הפרטה וצמצום אחריות המדינה לתושביה. השיח על הביטחון התזונתי, יורד בדרך-כלל לאחר החגים מהכותרות, באותה מהירות שעלה, וממתין להתייחסות צהובה ורגעית בחג הבא. אך המאבק להחזרת הצדק החברתי לישראל ובתוך כך הביטחון התזונתי וזכויות בסיסיות נוספות, חייב להיות מאבק שיטתי ופוליטי המבוסס על ההבנה כי אין ברירה אלא להציב אלטרנטיבה לחסידי השיטה הכלכלית הכושלת, אשר הישארותם בשלטון לא תביא מזור לזוועות העוני, הניצול, האפליה, הגזל, ועוד, אלא רק תעצימם.

——-

 עו"ס נעמה לוין,  המוקד לביטחון תזונתי ולמאבק ברעב, והמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן- גוריון בנגב.  naamalevin@gmail.com

:קטגוריותרווחה ומחאה
  1. עדיין אין תגובות.
  1. No trackbacks yet.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: