נמצא הפתרון לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין הנגב למרכז

לפני פחות משבועיים נערכה בדימונה אסיפת צעירי הנגב השנייה של מרכזי הצעירים בדרום, בהשתתפות ועדת המומחים האלטרנטיבית (ספיבק-יונה) ראשי ערים ונציגי ממשלה.
גם השנה הובילו הצעירים והצעירות סבבי שולחנות עגולים שעסקו בנושאים אזרחיים הבוערים בקרב צעירי הנגב; תעסוקה, חינוך, צדק חלוקתי ודיור וקהילה.
הפערים והבעיות שקיימים בפריפריה בכלל ובנגב בפרט הפכו כבר נושא שחוק. שחוק אך חשוב. זה לא סוד שהפתרון המרכזי לבעיות אזור חיוג 08, טמון בהגדלת התקציב המיועד לאזור ובהשקעת משאבים ציבוריים בנגב. אך אין משרד בממשלה, ארגון ציבורי או עמותה שהשכיל להפנות את המשאבים הללו בצורה נכונה והפערים החברתיים והכלכליים בדרום ממשיכים לצמוח.
הפעם אני מעוניין לכתוב על אחד הפתרונות הכלכליים המעשיים שעשויים לפתור חלק נכבד מבעיות הנגב ולצמצם באופן משמעותי את הפערים בין הדרום למרכז אם יתועלו באופן נכון. באחד מהפאנלים שהתקיימו באסיפה ישבו זה לצד זה, מיכאל ביטון ראש מועצת ירוחם ופרופ' אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון ודנו באתגרים הרבים שאיתם מתמודדת אוכלוסיית הנגב. אך בשונה מהדיונים הרבים שנערכו באותו היום, בסופו של הפאנל פרופ' יפתחאל זרק לאוויר משפט קצר שגרף מחיאות כפיים סוערות מכל קצוות האולם. פרופ' יפתחאל טען שניתן להתגבר על כל האתגרים שעליהם דיברו באותו היום באמצעות ביטול התוכנית להקמת עשרה יישובים קהילתיים חדשים בנגב והשקעת התקציב הממשלתי שיועד לכך בפיתוח היישובים הקיימים.

ב-30 באוקטובר  2011 קיבלה הממשלה החלטה בדבר הקמת חבל התיישבות שימנה כעשרה יישובים בעלי אופי כפרי קהילתי באזור מבואות ערד. לתכנית זו קמו מתנגדים מקיר לקיר, ארגוני חברה, סביבה ותושבי האזור. במרכזן נטען כי מדובר בתכנית אנטי סביבתית ופגיעה חברתית קטלנית. התכנית תפגע בשטחים הפתוחים ותגרום להרס סביבתי מיותר, תחליש את עיירות הפיתוח ותגרום לנטישת התושבים החזקים מערי הנגב אל היישובים החדשים. כמו כן, עלו טענות כי מדובר בתכנית אשר מתעלמת במפגיע מאוכלוסיית הבדואים המונה כ25% מאוכלוסיית הנגב ואינה מציעה פתרונות מעשיים וצודקים להסדרת התיישבותם באזור.

הפעם אני מעוניין לשתף אתכם בהשלכות הכלכליות של התכנית הממשלתית. בנובמבר 2009 נכתב עבור הוועדה לבריאות וסביבה מחקר הבוחן את ההיבטים הכלכליים בהקמת יישובים חדשים בהשוואה להרחבת יישובים קיימים. מן המחקר עולה כי הקמת יישובים חדשים יקרה. הקמת יחידת דיור ביישוב כפרי חדש עולה פי 3 מהקמת אותה יחידת דיור בערים הקיימות. כאשר משכללים את עלויות ההקמה והעלויות השוטפות של כל יחידות הדיור החדשות ביישובים הכפריים, את השקעות משרדי הממשלה והרשויות בפיתוח האתר, מרכיבי ביטחון והקמת מבני ציבור, את השקעות התשתית: תקשורת קווית, חשמל, מים, ביוב, וכבישים אזוריים והשקעות קבלנים בהקמת מבני מגורים, תחזוקה שוטפת של תשתיות, הקמת מערך תחבורה ציבורית, ערך אובדן שטחים פתוחים ביישוב ומחוצה לו. מגיעים למיליארדי שקלים שעשויים להחסך אם תחליט הממשלה להקים כמות יחידות דיור דומה ביישובים העירוניים הקיימים. 
את הכסף הזה, כפי שפרופ' יפתחאל הציע באסיפת צעירי הנגב, יהיה ניתן להשקיע בשיפור החינוך בבתי הספר, בהוספת מיטות ותקנים לרופאים ואחיות בבית החולים ובמרפאות הציבוריות, שיפור התשתיות ומערך התחבורה הציבורית בדרום, קידום ופיתוח של דיור בר השגה ודיור ציבורי בערים הקיימות והקמת מוקדי תעסוקה לתושבים הצעירים המעוניינים להתיישב בדרום.
זוהי שנתי השנייה בנגב ואת עתידי אני רואה בדרום. אך הנגב שבו אני ארצה להתיישב הוא מקום בו הפיתוח וההשקעה כוללים את היישובים הקיימים, שלא נזנחים בריקבונם. אני רוצה לראות את הנגב מתפתח כתוצאה משיתוף פעולה אמיתי עם כל התושבים,חלשים כחזקים, בוגרים וצעירים יהודים עם ערבים. המדרד לפיתוח הנגב והגליל צריך לסגת מהתכנית הבזבזנית והמיותרת הזו ולהשקיע בפיתוח היישובים הקיימים וחיזוקם.

אני מזמין את כולם להגיע לכנס הציבורי שיעסוק בנושא ויערך ביום ד 7/11/12 בשעה 16:30 במרכז הצעירים בערד.

—-

הכותב הוא סטודנט במכללת ספיר, תושב באר שבע ורכז ארגון "מגמה ירוקה" במכללת ספיר.

מה עשו עם הוד"ל?

אורי טרבולוס

באחד מערבי קיץ שעבר פגשתי חבר למחאה. הוא היה נסער "אני לא מאמין, איך הם לא מתביישים? הם העבירו את הודלים!".  סערת הרוחות שלו הייתה משותפת לכולנו. המאבק כנגד הוד"ל, היה אחד הקרבות הראשונים שתנועת המחאה עברה בשנה החולפת. עוד בזמן שמחאת האוהלים הייתה מצומצמת וכונתה מחאת הדיור, תכנית הודל נראתה כהזדמנות אמיתית לשנות במשהו את שוק הדיור הבלתי נשלט.

להזכיר, תכנית הוד"ל (ועדות לדיור לאומיות) זכורה לנו 'כסופרטנקר לבירוקרטיה' של נתניהו. היא נחקקה על מנת להוציא תוך שנה כ-50,000 יחידות דיור לבנייה, במסלול מהיר עוקף וועדות תכנון, על מנת לענות על אותו חוסר בדירות שגרם לעליית המחירים הדרסטית. בשגרה, על מנת להוציא תכנית לבנייה יש צורך לעבור, בהתאם לסוג וגודל התכנית, בוועדות המקומיות, המחוזיות או הארציות על מנת לקבל אישור סופי ליציאה לבנייה. תפקיד הוועדות הוא לבחון האם תכנית הבנייה משתלבת עם תכניות אחרות באזור ותכניות המתאר ומכילות את כלל התנאים הנדרשים. התכניות שמתוכננות במסגרת הוד"ל פטורות ממעבר בתהליך זה.

 הביקורת שנשמעה כנגד החוק הסכימה עם טענת מחסור הדירות והצורך בהגברת בנייה, אך לא הסכימה עם הדילוג על וועדות התכנון שהציע חוק הוד"ל. לדעת הביקורת, הדילוג על וועדות התכנון אינו אחראי ופטירתן של עשרות אלפי יחידות דיור מתהליכי תכנון והבנייה הקיים מסוכנת ותביא לבניית שכונות לא איכותיות, ללא שירותי ציבור מתאימים ויטיבו בעיקר עם יזמים לייצר רווחים קלים ללא פיקוח. כאלטרנטיבה הם הציעו לחזק בכחׁ אדם את וועדות התכנון הקיימות וכך לזרז תהליכים.

חברים לפנטז: דיור בר-השגה באירופה

בנוסף לכך, הטענה שזוהתה עם מחאת הדיור, דיברה על סוג הדיור שיתבצע במסגרת הוד"ל. הם טענו שאם מעוניינים להגביר את התחלות הבנייה ולדלג על שלבי התכנון המסורתיים, יש להבטיח כי הוד"ל יענה על צרכי  הדיור הרלוונטים: דירות קטנות, דיור להשכרה, הרחבת הדיור ציבורי ודיור בר-השגה, במחיר נמוך מתנאי השוק, כך היא תייצר פתרון ממשי במחסור הדיור ולירידה משמעותית במחירי הדיור. זאת ניתן לעשות על ידי הכנסת סעיפים בחוק המבטיחים שחלק מיחידות הדיור שייבנו במסגרת הוודלים יענו על דרישות מצוקת הדיור שפורטו.

לבסוף, הוד"ל עבר. המילה 'בר-השגה' הוכנסה אמנם, אך הייתה מרוקנת מתוכן לחלוטין. לאחר החקיקה הותכה ביקורת קשה בחוק הוד"ל. היא טענה שללא הכללת תנאים לדיור בר-השגה החוק יוליד דיור לא איכותי או שישווקו במסגרתם רק דירות יוקרה לאוכלוסייה מבוססת. בניגוד לצורך המציאות בו נדרש דיור הולם וזול לאוכלוסיות הצעירה שבתחילת דרכה או אוכלוסיות זכאים אחרות.

היום, כשנה לאחר חקיקת הוד"ל, תכנית במסגרתו, לבניית שכונה חדשה בבאר שבע, מאפשרת לנו לבחון את תוצאות החוק. תכנית הוד"ל בבאר שבע שצפויה לסיים את שלב ההתנגדויות ב6.8.12, מבקשת להרחיב את העיר בחלקה הצפון-מערבי כהמשך לשכונת נווה מנחם – נחל עשן בשטח בן 640 דונם בקירוב.

אך למרות שתפקיד התכניות במסגרת הוד"ל הוא לפתור את בעיות הדיור, נראה בהמשך, כי תכנון השכונה מראה כי אין כל התייחסות לבעיות הדיור ואין בתכנית כל כוונה או רצון לתת פתרון ממשי למצוקת הדיור. להפך, התכנית מרחיבה את מגמת הבנייה העכשווית והבלתי צודקת שבה דוגלת העיר.  השכונה החדשה תבנה כשכונת צמודת קרקע בה כל יחידת דיור תבנה על שטח בן חצי דונם, הדירות צפויות להיות גדולות במיוחד וישווקו כדירות לאוכלוסייה 'חזקה' שכנראה צפויה להפריח את השממה.

בעבר דנילוביץ' ביטא את כמיהתו האובססיבית למשיכת האוכלוסייה החזקה הזאת לעיר. לא רק זאת, הוא גם אוסר על בניית דירות 3 חדרים בעיר ומעדיף לבנות רק שכונות יוקרה. כזאת תהיה השכונה החדשה מצפון לנווה מנחם, בה תמהיל הדירות יהיה כאמור חד-גוני ויציע וילות ענק בלבד. תכנון כזה משאיר את האוכלוסיות החלשות והבינוניות להתקוטט על מלאי מצטמצם של דירות קטנות.

רוביק דנילוביץ'. מעוניין באוכלוסייה חזקה בלבד.

 הוד"ל יצר לעיריית באר שבע חלון הזדמנויות חד פעמי אותו היא מנצלת על מנת להגשים את פנטזיית שכונות היוקרה שלה  בהתעלמות מוחלטת מתכלית החוק ומטרותיו.

 לכן, הביקורת המרכזית שהעלתה המחאה החברתית, הוכיחה את עצמה. תכנית הוד"ל מתבררת כלא יותר מפרביליגיה ליזמים ואינטרסנטים שמנצלת את מצוקת הדיור על מנת להגשים פנטזיות נדלניות, תוך תקיעת אצבע בעין לכל אותם מוחים ואחרים הסובלים מהמצוקה באופן יומיומי.  כל אדם המחזיק ברשותו לב פועם הצליח לראות בזמן החקיקה שהוד"ל הוא מתנה נוספת משלל המתנות שהעניקה הממשלה ליזמים וכרישי נדל"ן על חשבון אחיו העבדים של יאיר לפיד.

כעת, כשנה לאחר חקיקת הוד"ל כאשר התכניות מתחילות לעלות אחת-אחת על שולחנות הוועדות, קהילת המחאה חייבת להוות קבוצת פיקוח לתכניות. זאת כדי להבטיח שהדילוג על וועדות התכנון היה מוצדק וממלא את מטרתו לפתרון מצוקת הדיור ואינו מנוצל באופן לא הולם כפי שהוא נעשה, כאן בבאר שבע.

————

במוצ״ש ה-04.08.12 תערך הפגנה בקרית גת כנגד המחצבה החדשה שמעוניין לפתוח נוחי דנקנר בצמוד לעיר לרווחת התושבים.

במוצ״ש ה- 04.08.12 תערך הפגנה בבאר שבע כנגד תקציב נתניהו-שטייניץ במאכז המורים בשעה 21:00.

הכותב הוא רכז תא מגמה ירוקה באוניברסיטת בן גוריון