אטיאס, המפונים דופקים בדלת

רנן יזרסקי

קרוב לשנה שפעילי הדיור הציבורי בבאר שבע רצים מפינוי לפינוי. אחד הוא של בעלי חוב לעמידר, אחרים הם 'בנים ממשיכים' המבקשים לגור בבתים שגדלו בהם ויש גם פולשים נתמכי עמידר שלא היו יכולים להמשיך ולהמתין לסיוע שלא הגיע. כל שבוע היינו בפינוי, ולפעמים גם בשלושה ובארבעה. פלישות ועימותים חוזרים של נתמכי עמידר עם המשטרה וקבלני ההוצל"פ הם מציאות יומיומית בבאר שבע. זו מציאות שנגלתה לנו בעקבות המחאה החברתית והחבירה לתנועה לחיים בכבוד. כאן בבאר שבע חיים בינינו מאות משה-סילמנים בפוטנציה, ועוד מאות אמהות חד הוריות שמחויבות לילדיהן, אך קרובות לחצות את סף הייאוש.

ההפגנה מול משרדי עמידר בבאר שבע צילום: יוני גולדן

60 דירות ריקות עומדות ברחבי העיר לעומת 150 זכאים. אך למרות זאת, אף דירה לא נבנית או נרכשת והעירייה אינה מתערבת. משפחות פולשות, נזרקות לרחוב, ופולשות שוב. פעם לדירה אחרת ופעם לאותה דירה. שנים על גבי שנים, המאבק בין המוחלשים למוסדות הולך ומחריף, אף אחד לא מתערב, כולם עוצמים עיניים. עכשיו, כשהטירוף עלה על פני המים ומציף את הרחוב, השימוש בחומרים דליקים כבר מזמן הפך לנפוץ. מי שבשטח יודע, אנחנו שניות מאסון. כולם למדו שיש רק דרך אחת לעצור פינויים: להתבצר ולסכן את חייך. לאיים בפיצוץ בלון גז או הצתה עם חומר דליק. הממשלה מתעסקת בהסדרים קואליציוניים ורק הציבור נותר כדי לעצור את האסון הבא.

אתמול בהפגנה מחוץ למשרדי עמידר הבנו סופית, אי אפשר יותר ללוות משפחות באופן פרטני בלבד. לא משנה כמה משפחות נפנה לסיוע משפטי ולכמה משפחות נצליח למנוע את הפינוי – יש עוד כאלו אלפים על אלפים. על כל פינוי שאנחנו עוצרים מופיעים חמישה צווי פינוי חדשים. רק ביחד, רק בלחץ על הגורמים מגבוה, נצליח להילחם בזה.

לכן, מחר ה-26.7 לא נסתפק במאבק המקומי מול הברגים הקטנים אלא נעלה אל הראש, להפגין  מול ביתו של אריאל אטיאס, שר השיכון. בשנה האחרונה,  התמיד אטיאס, להאשים את האוצר בחיסול הדיור הציבורי, אך מדיניות הפינויים וייבוש מלאי דירות הדיור הציבורי ב-3 השנים האחרונות הם באחריותו וביזמתו!

אוטובוס להפגנה ייצא ממרכז המורים בבאר שבע בשעה 18:30. פרטים אצל ז'קלין: 057-7956607

—-

רנן יזרסקי היא פעילה בארגון 'באר שבע משוחררת'.