סילמן אולמרט ומשבר האמון

יולי 24, 2012 6 תגובות

אורי טרבולוס

 
לעיתים המושג 'מדינה' מצטייר בדיון הציבורי כגוף אמורפי ורחוק, בעוד שהוא בסה"כ המכשיר היעיל ביותר שמצאנו עד כה כדי לקבל סדר חברתי-ארגוני מוסכם. אולם המחאה החברתית מציגה מציאות בה המדינה הפכה לגוף מרוחק, זר ומנוכר שנטש מזמן את תפקידו כמשרת ומייצג האזרח. אותו משבר אמון בסיסי הוא שגרם ללהבות הייאוש של משה סילמן ז"ל להתלקח באותה שבת .

מוקדם יותר באותו שבוע, נמרחו עשרות טונות דיו ופוזרו מיליוני פיקסלים שהציגו את ראש ממשלה לשעבר מחויך בזחיחות אופיינית. הוא טען כי למרות שבית המשפט הצביע על כך שלקח 380,000 ₪ בדרך לא כשרה והרשיע אותו בהפרת אמונים הוא רואה את עצמו כמועמד ראוי ומוביל לראשות הממשלה ולנציג הציבור הבכיר ביותר. יש לזכור כי למרות שבית משפט זיכה את אולמרט הוא טען שלשר בממשלה ונציג ציבור שולשלו שלא כחוק כ380,000 ₪, ההחלטה לזיכויו היא שערורייתית אך זה נושא אחר לחלוטין.

הקירבה הטראומטית הזו בין האירועים מציגה תמונה מדוייקת של הפער שנוצר בישראל בין שני החברות החיות בה. מצד אחד ראש ממשלה שסתם 'ברח לו' והתגנבו לכיסו סכום שולי בשווי דירת ארבעה חדרים בפריפירה הקרובה.  מן הצד שני משה סילמן רואה את נציג הציבור שלו מזלזל בסכום בשווי שלוש משאיות בזמן שדלתות מוסדות הממשלה נטרקות בפניו אחת אחרי השנייה.

מציאות חייו של אולמרט והסביבה החברתית המיליונרית בה הוא חי זרות לחלוטין למציאות של רובו המוחלט של האזרחים. תהיו בטוחים, אני לא חושב שאולמרט הוא היחיד שאלו הם חבריו.  אך כיוון שזו תופעה נפוצה ומתגברת בקרב נציגי הציבור, המדינה ונציגיה  הופכות זרות ומנוכרת יותר ויותר כלפי האזרח. כל כך מנוכרת עד שהאזרח רואה בה גוף ערטיאלי בלתי קשור אליו ובמקרים לא מעטים, גם כגוף שיש להילחם בו ובאטימות פקידיו.

 לא הכרתי את סילמן אישית, אך כאיש מחאה אני מניח שגם הוא הרגיש את המדינה מתרחקת ממנו והופכת למוסד שבעיקר פוגע בו ולא משרתו. כך גם אותם עשרות אלפי מוחים, החיים במציאות המחייבת אותם למאבק יומיומי לשמירת מסגרת האשראי, מביעים חוסר אמון גובר במערכת המדינה. העובדה כי נציגי הציבור אינם מזוהים איתם ברמה הבסיסית ביותר משאירה את המדינה כגוף ערטילאי זר ובלתי ברור, ולא כאוסף האזרחים המרכיבים אותה.

————-

ביום שלישי ה24.7 תהיה הפגנה בבניין חברת עמידר בבאר שבע בין 15:00 – 17:00 (שעת קבלת קהל). בואו.

:קטגוריותשיחות המחאה